כשאנחנו יוצרים את המציאות במחשבותנו, חשוב שנזכור שהפוטנציאל הוא אינסופי, הרבה מעבר לגבולות הדימיון שלנו. לכן, חשוב שנתמקד באיכויות שאנו מעוניינים שתהיינה נוכחות בחיינו ונשאיר ליקום לדאוג לפרטים. היו פתוחים להפתעות טובות!
חלק א'
האם קרה לי שהרגשתי מחוברת למה שמכונה "המקור האינסופי" או "הפוטנציאל הטהור" או "השדה המאוחד" או ה"אלוהות"? במידה וכן - מה היתה הסיטואציה? כיצד זה הרגיש? מה גרם לי להיות במקום הזה?
חלק ב'
נס - פלא, אירוע שסיכויי התרחשותו קטנים מאד. מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה.
נסים שכבר חוויתי בחיי.
רשימה של מחשבות ואמונות שיש לי על עצמי ועל העולם שמסביבי, שעלולות לפגוע ביכולת שלי לראות נסים בכל יום.
נס שהייתי רוצה שיתרחש בחיי. כותבת (את האיכות ולא את הפרטים) ומשחררת. אולי אפילו עושה טקס שחרור קטן שבו אני כותבת על פתק מה הנס ואז שורפת את הפתק ומשחררת את המסר ליקום. (טקס הוא למעשה פעולה שאנחנו שמים בה כוונה... וזה לא כל כך משנה מה הפעולה).
חלק ג'
לפחות שלושה דברים טובים שחוויתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה